יש כמה דוגמאות בהיסטוריה האנושית שאם שוכחים ילדים ביער ואחר כך מוצאים אותם, הילדים האלו מתפתחים כמו אותן החיות שטיפלו בהם ביער. הם מתפתחים לפי האופי של אותן החיות, חולים במחלות שלהן, חושבים ורוצים את אותם הרצונות והמחשבות של החיות, ואפילו חיים אותו מספר שנים כמו החיות שהם היו לידן.
זאת אומרת, הגוף שלהם התרגל לחיים עם החיות עד כדי כך שהם קיבלו מהחיות התרשמות כזאת, שאם מוצאים את הילדים האלה בגיל 6 או 9 למרות שנותנים להם לאחר מכן חיים טובים וטיפול, הם חיים אותו מספר שנים כמו החיות שהם היו ביניהן, הם חיים 12 שנה או קרוב ל-20 שנה ולא יותר.
במילים אחרות, הגוף שלנו תלוי מאוד בחברה שבה אנחנו מתפתחים, ובמובן הזה האדם הוא מאוד מאוד גמיש. אם ניקח, למשל, חתול או כלב, שנמצאים לידנו כבר עשרות אלפי שנים, הם מתרגלים אלינו רק במקצת. ודאי שהם לא יכולים לחיות ביער כמו החתולים והכלבים שלא נמצאים ליד האדם, יש להם אופי אחר, הם גם מעבירים לצאצאים שלהם כבר יחס אחר לאדם ולסביבה. אבל בכל זאת הם לא עד כדי כך גמישים. לעומת זאת, האדם שנמצא בסביבה מסוימת, מתרשם ממנה בצורה הרבה יותר חזקה, גורלית לעומת החי שמתרגל לחיי האדם, האדם הרבה יותר מתרשם ומתרגל לחיי החי.זאת אומרת, כולנו תלויים בסביבה שלנו. ולכן גם בחינוך שלנו אנחנו צריכים קודם כל לשים לב לסביבה כגורם להתפתחותנו. בזה תלוי כל העתיד שלנו, אם אנחנו משנים את החברה, בזה אנחנו משנים את הרצון שלנו, ההסתכלות שלנו, הפרדיגמה על החיים. ולכן כדאי מאוד להיזהר ולחשוב ולבדוק, לשקול למי אנחנו מוסרים את עצמנו...
אנחנו צריכים ללמוד את מה שמקיף אותנו כי בכך אנחנו יכולים לנהל את החיים שלנו על הצד הטוב ביותר...ללמוד את החוקים שאנחנו פועלים בתוכם
